Halacha for יום ראשון כ"ח שבט תשע"ט 3 בFebruary 2019

The Amount One Must Eat in Order to Become Obligated to Recite an After-Blessing

For any food one eats, one must recite a blessing before eating the food, such as the “Shehakol” or “Ha’etz” blessings. Even if one only plans on eating a small amount of that food, one must nevertheless recite a blessing before eating it, as long as one is consuming it as a form of “eating” (as opposed to merely “tasting” a small amount of a given food in order to see if requires more spices and the like, in which case one would not recite a blessing at all). Thus, one who chews flavored chewing gum must recite a blessing before beginning the enjoyment of the flavor of the gum although one is only swallowing a minute amount. Similarly, before drinking any beverage, one must recite a blessing before drinking even a drop of that beverage (besides for water which only requires a blessing when one is drinking it to quench one’s thirst).

Nevertheless, the above only applies to blessings recited before eating. However, after-blessings (blessings recited after eating or drinking a given food or beverage) are only recited when one has eaten or drunk a “significant quantity.” A “significant quantity” is considered the amount of a “Kezayit” (twenty-seven grams) of food and a “Revi’it” (81 cc or 2.7 fluid ounces) of beverage.

Additionally, in order to qualify for reciting an after-blessing, the eating or drinking must be performed in a specific amount of time such that the various stages of eating or drinking can be combined and considered one big eating or drinking. This means that of one takes an entire day to consume a “Kezayit” of bread by eating one crumb after another, such an individual can certainly not recite Birkat Hamazon. Rather, one must consume a “Kezayit” of food within the amount of time it takes to finish half a loaf of bread. The Poskim disagree regarding exactly how much time this comes out to: Some say this equals five minutes while others say it equals approximately seven-and-a-half minutes. It is therefore correct to always make sure to eat a “Kezayit” (especially during the Shabbat meals) within four-and-a-half minutes in order to fulfill one’s obligation according to all opinions. (This is especially true on the Seder night when eating the correct amount of Matzah is a Torah obligation, as we have explained elsewhere. Nevertheless, if this proves too difficult for one to accomplish, one may eat the prescribed amount of Matzah within seven-and-a-half minutes as well.)

Regarding reciting an after-blessing on beverages, one must drink a “Revi’it” (2.7 fluid ounces) of the beverage in one shot (not one gulp; rather, drinking this amount continuously, without interruption), for if one interrupts between sips before reaching this prescribed amount, one should not recite an after-blessing at all. Thus, if one sips soup with a spoon, one will not recite an after-blessing on the soup, for one has not drunk a “Revi’it” of the beverage continuously. Similarly, if one sips hot tea or coffee, one should not recite an after-blessing on them, for one cannot drink a “Revi’it” of such hot beverages continuously.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

Read Halacha

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

Read Halacha


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

Read Halacha

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

Read Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Read Halacha

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Read Halacha