Halacha for Wednesday 3 Tishrei 5780 October 2 2019

Ha’Melech Ha’Kadosh

  מרן זצ"ל בעריכת הכפרות

Today is the Fast of Gedaliah. We have discussed the laws of public fast days in the context of the other public fast days of the year.

The Gemara (Berachot 12b) states: “Rabba bar Hinena said in the name of Rav: Throughout the entire year, one recites the blessings of ‘Ha’el Ha’Kadosh’ and ‘Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat’ besides for the ten days from Rosh Hashanah until Yom Kippur when one recites ‘Ha’Melech Ha’Kadosh’ and ‘Ha’Melech Ha’Mishpat’.” This means that during the Ten Days of Repentance, the conclusion of these respective blessings are to be recited as “Ha’Melech Ha’Kadosh” and “Ha’Melech Ha’Mishpat”. Rashi explains that “Ha’Melech Ha’Kadosh” refers to the fact that Hashem shows his kingdom by judging the world, meaning that Hashem’s behaves during these days with a more tangible aura of sovereignty by sitting and passing judgment upon his creations and for this reason, we must mention “Ha’Melech Ha’Kadosh” in our prayers.

If one is reciting the Amida prayer and in the middle of the Amida, one becomes unsure whether one has recited “Ha’Melech Ha’Kadosh” or “Ha’el Ha’Kadosh”, according to Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l, one must assume that one concluded this blessing as one is accustomed to throughout the rest of the year, i.e. “Ha’el Ha’Kadosh”, and one must return to the beginning of the Amida prayer.

If one concluded the blessing by saying “Ha’el Ha’Kadosh” and realized one’s mistake within the time it takes to say the words “Shalom Alecha Rebbe” (approximately one second) immediately corrected one’s error by reciting “Ha’Melech Ha’Kadosh”, one has fulfilled his obligation and need not return to the beginning of the Amida prayer.

The same applies to reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat” in that if one mistakenly concluded by reciting “Melech Ohev Tzedaka U’Mishpat” and has corrected this mistake immediately by reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat”, one fulfills his obligation.

Even so, regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat”, if one recited “Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat” and did not correct this mistake by reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat”, nevertheless, one does not return to the beginning of the Amida prayer; rather, one returns to the beginning of the “Hashiva” blessing and continues from there in order. Only when one realizes that one has recited “Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat” after having finished one’s prayer must one return to the beginning of the Amida and repeat one’s prayer. Concluding the Amida prayer regarding this law refers to reciting the second “Yihyu Le’Ratzon” verse at the end of “Elokai Netzor”.

The Ashkenazi custom is that one does not return at all when one errs regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat” whether one realizes one’s mistake in the middle of the Amida prayer or at the end. Even a Sephardic Jew who made a mistake regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat” should preferably stipulate before beginning to pray, as follows: “If I am obligated to repeat the Amida prayer, I am reciting the following prayer as a mandatory prayer and if I am not obligated to, the following prayer is hereby voluntary.”

During the entire Ten Days of Repentance, it is customary to add the verses of “Zochrenu Le’Chaim”, “Mi Chamocha”, “U’chtov Le’Chaim Tovim”, and “Uv’Sefer Chaim” into the Amida as is printed in all Siddurim. If one forgot to insert “Zochrenu Le’Chaim” and then remembers this in the “Shema Kolenu” blessing, one may insert this verse into this blessing before reciting the words “Ki Ata Shome’a,” for one may request one’s personal needs in the “Shema Kolenu” blessing and “Zochrenu Le’Chaim” is considered a personal need. Nevertheless, one may not add the “Mi Chamocha” verse there because this is merely a praise offered to Hashem as opposed to an actual request.

8 Halachot Most Popular

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

Read Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

Read Halacha

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

Read Halacha


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

Read Halacha

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

Read Halacha

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

Read Halacha

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

Read Halacha