Halacha for Tuesday 2 Iyar 5779 May 7 2019

Erring During Shabbat Prayers

Question: If one makes a mistake during the Amida of the Shabbat night Arvit prayer and instead of reciting “Ata Kidashta,” one begins to recite “Ata Chonen” which is the continuation of the weekday Amida, how should one proceed?

Answer: As anyone who prays regularly knows, the weekday Amida consists of nineteen blessings, beginning with the “Magen Avraham” blessing followed by the “Mechayeh Ha’Metim” blessing followed by the blessing of “Ata Kadosh.” On weekdays, the “Ata Chonen” follows “Ata Kadosh” whereas on Shabbat, “Ata Kadosh” is followed by a special blessing designated for Shabbat: Either “Ata Kidashta” (during Arvit), “Yismach Moshe” (during Shacharit), or “Ata Echad” (during Mincha).

Rabba bar Avuha’s Reply
The Gemara (Berachot 21a) relates that Rav Nachman said that when he stayed by Rabba bar Avuha, he saw people coming to ask him what the law is if they made a mistake and proceeded to recite “Ata Chonen” as they would during the week during Shabbat prayers. It would seem that they should immediately stop in the middle of the blessing and return to the blessing reserved for Shabbat, such as “Ata Kidashta” and the like.

Nevertheless, Rabba bar Avuha replied that they must first conclude the blessing they had mistakenly begun and only then should they return to the “Ata Kidashta” blessing. The reason for this is because “Ata Chonen” as well as all of the other blessings of the weekday Amida apply to Shabbat as well. However, our Sages exempted us from reciting these blessings in honor of Shabbat, for they did not wish to burden us with long prayers and supplications. Nevertheless, according to the letter of the law, it would have been appropriate to recite all of the weekday blessings.

Thus, if one mistakenly begins the “Ata Chonen” blessing, one must conclude it by reciting “Baruch Ata Hashem Chonen Ha’Da’at” and only then proceed to recite the “Ata Kidashta” blessing. The same applies to any other blessing during which one becomes aware of his error in that one must conclude the current blessing and only then return to “Ata Kidashta,” “Yismach Moshe,” “Ata Echad.”

One Who Errs During Mussaf of Shabbat
On the other hand, if makes a mistake during Mussaf of Shabbat and begins reciting “Ata Chonen,” Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 268) rules that one should not conclude the current blessing one finds himself in; rather, one should immediately return to the “Tikanta Shabbat” blessing, for the weekday blessings have no bearing to the Mussaf prayer whatsoever. The Rambam, Rabbeinu Yonah, and others rule likewise.

Summary: If one mistakenly continues with the “Ata Chonen” blessing during Shabbat prayers, one must conclude the current blessing one finds himself in and only then return to blessings reserved for Shabbat, namely, “Ata Kidashta,” “Yismach Moshe,” or “Ata Echad.” However, if this happens during the Mussaf prayer of Shabbat, one must immediately return to the “Tikanta Shabbat” blessing without concluding one’s current blessing.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

Read Halacha

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

Read Halacha


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

Read Halacha

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

Read Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Read Halacha

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Read Halacha