הלכה ליום רביעי ט"ו אלול תש"ע 25 באוגוסט 2010

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

המנוחה מרת פירה בת דבורה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שינויים מנוסח התפלה המקובל

שאלה: האם מותר לשנות מנוסח התפלה, על פי כללי הדקדוק?

תשובה: בנוסח התפלה השגור בפי רוב בני העדות, ישנם כמה מקומות שאין הנוסח מתיישב יפה עם הדקדוק. ולדוגמא, בנוסח הקדושה, אנו אומרים "נקדישַךְ ונעריצַךְ" (בלשון נקבה, בלי קמץ מתחת האות כ' סופית), ואחר כך אומרים "המשלשים לךָ קדושה", בלשון זכר, ולפי כללי הדקדוק, היה נכון להשוות את כל נוסח הקדושה, ללשון זכר או ללשון נקבה. וכן בתפילות שבת, "אתה קדשת", ואחר כך אומרים, "וכן כתוב בתורתך", שוב, לשון נקבה. ויש לדון אם נכון לשנות מן הנוסח המקובל, או לא.
 
והנה יש הטוענים שאין לשנות מהנוסח המקובל, משום שהניקוד בסידורים נדפס לפני דורי דורות, ואי אפשר לשנותו לפי כללי הדיקדוק, נגד דברי חז"ל. וטענה זו אינה נכונה כלל, משום שהניקוד לא נדפס בסידורים לפני דורי דורות, אלא בתקופה מאוחרת, וגם לא נדפס על ידי גדולי עולם, כי אם על ידי המדפיסים שלא היו גדולי תורה. ועל כן מטעם זה אין לחוש שלא לשנות מן הנוסח המקובל. ובמקום בו הטעות מוכחת, יש להגיה ולתקן את הניקוד על פי כללי הדקדוק.
 
אולם למעשה המנהג ברוב תפוצות ישראל, להתפלל בדרך כלל על פי ניקוד זה. וכן נהגו מדורי דורות גם גאונים ומקובלים שהיו בקיאים גדולים בכללי הדקדוק, ואף על פי כן לא עלה על דעתם לשנות מן הנוסח השגור בפי העם. וכפי שכתב מרן החיד"א, בשו"ת יוסף אומץ, שהמנהג הנהוג מימי קדם בכל גלילות איטליה, שלא לחוש לדבר זה, שיש שינויים בכינויים בין זכר לנקבה, וממשיך וכותב, שהנה עתה עלה בלב קצת חזני זמנינו משכילים ומבינים אף בדקדוק לשון הקודש, להגיה ולתקן את כל הכינויים ללשון זכר, וכמו שכתב בספר ישרש יעקב בשם רבי אברהם אבן עזרא. וכן כתב הרד"ק ועוד. ומסקנתו שם, שאין לחוש לדבר זה, ובכל עניני התפלה אין מקפידים ללכת על פי כללי הדקדוק. ומכאן למד גם הגאון רבי אליהו מני, רבה של חברון, שאין ללכת בעניני התפלה על פי כללי הדקדוק, מכיון שיש לומר שעל פי סודן של דברים, או מאיזה טעם שיהיה, ישנה נטייה לעתים מכללי הדקדוק בנוסח התפלות.
 
ואמנם ישנם מקצת מקרים שבהם הנהיגו כמה גדולים לתקן את נוסחי התפלה, שהשתבשו לפעמים בצוק העתים, או שהגיהו את נוסח התפלה על פי נוסחאות אחרות שהיו בידם. מכל מקום בדרך כלל, אין לחוש כלל לכללי הדקדוק בתפלה, ויש להמשיך להתפלל על פי הנוסח והניקוד המקובל, וכפי שנדפס בסידורים ובמחזורים.
 
ואמנם יש מגאוני זמנינו שהגיהו את נוסח התפלה, תיקנו כמה תיקונים, ובחלק מהם האמת מוכרחת כמותם. אבל מכל מקום, לדעת רוב רבותינו הפוסקים, אין לשנות את נוסחי התפלה בדרך כלל, כי אם במקום בו התיקון הוא ברור, ונשען על יסודות נאמנים, ובפרט בנוסחי הסליחות וקינות של תשעה באב וכדומה, שאז הטעות מצויה יותר, וגם תוקף המנהג אינו חזק כל כך, כיון שאינם דברים הנאמרים בכל יום.
 
ולפיכך לסיכום, גם בנוסח הקדושה, יש להמשיך באמירתו על פי הנוסח המקובל, נקדישך ונעריצך בלשון נקבה, ואחר כך, המשלשים לך קדושה בלשון זכר. כיון שכך הנוסח השגור בלשון העם, ויש לתלות שמקורו קדמון ומדוייק על פי תיקון רבותינו מתקני התפלות. וכן הוא בנוסח תפלות השבת. וכן מנהגו של הגאון מרן רבינו הגדול, רבי עובדיה יוסף שליט"א.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה